|
הקבוצה ביפו, אשר
פועלת מזה שבע שנים בתוך המרכז הקהילתי ערבי-יהודי
ביפו, היא ארגון חברתי, אשר שם במרכזו את הריקוד
והתנועה כדרך הבעה ותקשורת בינאישית, תוך התייחסות
למציאות המנוכרת בחברה הישראלית של ימינו.
הפעילות המרכזית של
קבוצה ביפו באה לידי ביטוי בתוכנית לימודים בית ספרית,
הכוללת מגוון מסלולי לימוד קבוצתיים, לאנשים בוגרים,
שמוזמנים ללמוד, להתנסות ולהעשיר את השפה התנועתית
המבוססת על עולם המחול העכשווי.
לצד פעילות מרכזית
זו, קיים אנסמבל מחול, שמורכב מרקדנים ומבוגרי מסלולי
הלימוד, המופיעים בפני קהלים מגוונים. באמצעות סדנאות
תנועה חווייתיות, מנגישה הקבוצה ביפו את עולם המחול
לקבוצות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל.
נקודת המוצא של
הארגון היא, כי המחול הוא ביטוי ליצירתיותו של האדם
וכלי תקשורת בעל אופי אוניברסאלי. בחברה מגוונת,
מרובדת ורבת פערים, חשוב להעשיר את השפה והשיח
המילולי, מתוך אמונה, כי באמצעות תנועה ומחול ניתן
להעביר מסרים אישיים וחברתיים בעלי אופי מעשיר, מעורר,
מתוך שאיפה לשינוי.
הקבוצה ביפו נועדה
לקדם ולאפשר מסגרות לימודיות המייצגות את התפיסה
הטוענת, כי מחול יכול להיות נחלת הכלל. הקבוצה ביפו
היא מקום בו עוסקים ביצירה ובאמנות, מתוך הנחה שיצירה
היא כלי ביד היוצר, לשיקוף המציאות החברתית שבה הוא
חי, בניסיון להעשיר את תמונת עולמו של הקהל ולעורר
אותו לשינוי חברתי ולתיקון מצבו של האדם.
הקבוצה ביפו מבקשת
להתייחס בפעילויותיה לשני מאפיינים מרכזיים של החברה
הישראלית:
-
המאפיין הראשון
הוא ניכור חברתי מתגבר, הנובע ישירות ובעקיפין
מההפרטה שעוברת החברה הישראלית. כתוצאה מהפיכתם של
שירותים חברתיים לסחורות, וכתוצאה מפגיעה בתקציבי
החינוך, התרבות והרווחה, חל כרסום עמוק בעקרונות
הדמוקרטיה, במעמדו של מעמד הביניים, בתחושת
הסולידאריות ובלכידות החברתית. תהליכים אלה
מפוררים בהדרגה את החברה הישראלית, והופכים אותה
לחברה אינדיווידואלית קיצונית, בה כל אדם עושה
לביתו ותו לא.
-
המאפיין השני
נוגע לקהות החושים הנגזרת על תושבי הארץ בעקבות
הסכסוך המתמשך עם שכנינו הערבים. את מחיר הסכסוך,
ההפליה, הכיבוש והמאבק לשחרור, הציבור הישראלי
ובוודאי הערבי חווים מדי יום. תהליך זה מאייד את
האנושיות שבאדם ועוטף את כולנו בחומות (תרתי משמע)
של ייאוש, בטון וגדרות, אשר מונעים הידברות
ותקשורת עם האחר.
בשני המקרים -
ההפרטה והסכסוך - מתאפיינת הדינאמיקה במהלכים חד
צדדיים, שנובעים מחוסר תקשורת, חוסר הקשבה ורמיסת
כבודו של האחר. הקבוצה ביפו מעוניינת לאתגר שיח לקוי
זה, באמצעות הנחלת כלים מעולם המחול והתנועה, כלים של
דיאלוג, הקשבה, רגישות וכבוד. בעידן שבו סכסוכים רבים
בעולם מגיעים אל קיצם תוך הידברות, הקשבה ומתן כבוד
לאחר, חשוב לטעת תקווה כי דו קיום וצדק חברתי יכולים
להתממש גם כאן - אצלנו.
המחול, שמאז ומתמיד
היה צורך אנושי, בסיסי וכלי ביטוי מופלא של בני האדם,
לצערנו הפך לסחורה, שנוכסה על ידי מורים ומבקרים
"מקצועיים" והפך לאמנותם של יחידי סגולה. שיעורי
התנועה בבתי ספר (יסודי ותיכון) פחתו אם לא בוטלו
במהלך השנים, ובהתאמה קמו מסגרות פרטיות השמות במרכז
את הפוטנציאל של התלמיד להיות רקדן מקצועי, ובהתאמה,
טכניקה, מצוינות והישגיות מועלים לראש סולם הערכים.
כתוצאה מכך, מועצמת
תחושת הריחוק מעולם המחול בקרב מבוגרים, שלא נפלה בידם
הזכות ללמוד מחול בהיותם צעירים. בשביל מרביתם, ללמוד
מחול בצורה רצינית - נשאר בגדר חלום...
בית הספר הקבוצה
ביפו פתוח בפני כל תלמיד הרוצה לפתח את יכולותיו כרקדן
וכיוצר, לחקור גוף ותנועה ולהפוך מחול לשפה ולבית. בית
הספר שואף להכיל את ייחודו ושפתו האישית של כל תלמיד,
וללמד מחול מתוך הנאה וגישה הרמונית לגוף. צוות בית
הספר מעודד את התלמידים להביט מעבר לדעות קדומות
ולקלישאות הקשורות למונחים "רקדן" ו"ריקוד" ולחוות
למידה מסוג חדש, המפנה קשב לצרכיו האישיים של כל משתתף
ולצרכיה של הקבוצה המתפתחת.
השפעתה של הקבוצה
ביפו על התפתחות גישות חדשות להוראת מחול בישראל ניכרת
היום, שש שנים לאחר הקמתה, בקהילה הגדלה והולכת של
אנשים בוגרים הבוחרים ללמוד מחול ובכמות הגדלה והולכת
של תכניות לימוד לאנשים ללא רקע קודם בתחום, שנפתחו
מאז (רובן על ידי מורים שעבדו וצמחו בקבוצה ביפו).
לבית הספר השפעה גדולה על התפתחותם בישראל, של תחומי
מחול עכשווי כקונטקט ואימפרוביזציה.
תרומה נוספת של
הקבוצה ביפו למארג התרבות והאמנות בישראל, מתבטאת
ביצירת מקומות עבודה ליוצרי מחול רבים ומוכשרים,
ביניהם גם יוצרים צעירים בתחילת דרכם המקצועית. הגדלת
קהל המתעניינים במחול, מוסיפה לו מטבע הדברים רעננות,
ומאפשרת כלפיו גישה חדשה, חברתית ואישית.
תרומות לבית הספר
יתקבלו בברכה
באמצעות כרטיס אשראי -
אתר
מאובטח
 |